גמרא
פירוש
וְאִיתַּקּוּשׁ שְׂעִירֵי הָרְגָלִים לִשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מָה שָׂעִיר דְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ בְּמִילְּתָא דְּקוֹדֶשׁ מְכַפְּרִי אַף שְׂעִירֵי רְגָלִים בְּמִילְּתָא דְּקוֹדֶשׁ מְכַפְּרִי. וְכִי תֵּימָא נִיכַפְּרוּ אַדְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הָא אָמְרִינַן אוֹתָהּ אוֹתָהּ נוֹשֵׂא עָוֹן וְאֵין אַחֵר נוֹשֵׂא עָוֹן. וְכִי תֵּימָא נִיכַפְּרוּ אַדְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
גמ׳ איברא ראש חודש נמי איקרי מועד כדאמר אביי דאמר אביי תמוז דההוא שתא מלוי מליוה דכתיב קרא כו׳ כצ״ל: רש״י בד״ה ניכפרו אדיום כפורים על כפרת כו׳ הד״א: בד״ה כולהו מר״ח כו׳ ור״ח מנייהו כשאין בה ידיעה כלל וכולהו מדיום הכפורים כו׳ כצ״ל ונ״ב מדברי רש״י יראה דרגלים פשיטא ליה דאיירי באין לו ידיעה לא בתחלה ולא בסוף ותימה ממה יליף וגם התוס׳ מפרשים לקמן דילפינן מר״ח דכתיב ביה לה׳ כו׳ ומדברי רש״י משמע דאף ר״ח מרגלים אתיא וצ״ל דס״ל דר״מ סבר ממש כמו ר׳ יהודה וא״כ בתחלה ילפינן דרגלים אינם מכפרין אלא אאין בה ידיעה כלל ודרשינן אותה ואחת הכל כמו שדרש ר׳ יהודה אלא דס״ל לר׳ מאיר שבא ההיקש וחזר ומשוה כולם לומר מה שיש בזה יהא בזה והשתא צריכא ליה למיעוטא דאותה ואחת ואף להקיש ודו״ק:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush